הַבֵּט מִשָּׁמַיִם וּרְאֵה
דוד אשלג סיוון, תשעג12/05/2013האם אכן התקופה הזו היא הטובה ביותר שאפשר? שיר מעורר מחשבה לשבועות
תגיות:שבועותלימוד תורהתורהעם ישראלאֲנִי נֶעֱזַר הַפַּעַם בָּ אִי-מֵיְל
לִקְרַאת שָׁבוּעוֹת... תַּ"ו שִׁי"ן עַיִ"ן גִּימֶ"ל,
וּמְבַקֵּשׁ : הַבֵּט מִשָּׁמַיִם וּרְאֵה,
הֲיֵשׁ בָּעוֹלָם... עַם כֹּה נָאֶה ?
הֲרָאִיתָ לָאַחֲרוֹנָה אֶת הָעָם הַזֶּה ?
הַאִם הוּא כָּזֶה...אוֹ שֶׁאֲנִי רַק הוֹזֶה ?
הַאִם רָאִיתָ אֶת אֶמְצְעֵי הַפִּרְסוּם
הַמּוֹפִיעִים בָּעֲנָק...וְלֹא בְּצִמְצוּם ?
מוֹדָעוֹת הַמַּזְמִינוֹת אֶת הַצִּבּוּר וְקוֹרְאוֹת,
לְהִשְׁתַּתֵּף בְּ "תִּקּוּן לֵיל שָׁבוּעוֹת",
מָתַי בַּהִיסְטוֹרְיָה, מַרְבִּיתוֹ
שֶׁל הָעָם דָּרַשׁ,לְהִסְתּוֹפֵף בֵּין כְּתָלָיו שֶׁל בֵּית הַמִּדְרָשׁ ?
מָתַי בֶּעָבָר, לִמּוּד הַדַּף הַיּוֹמִי
הָפַךְ לְכִמְעַט הַסְּפּוֹרְט הַלְּאֻמִּי ?
נָכוֹן שֶׁנֶּהֱנִים גַּם מִכַּדּוּר-רֶגֶל וּמִכַּדּוּר-סַל
אֲבָל לֹא מְנִיחִים יָדָם... מִמִּדְרְשֵׁי חז"ל,
וּבְמִגְרְשֵׁי הַסְפוֹרְט שָׁרִים :
מָשִׁיחַ...מָשִׁיחַ...מָשִׁיחַ...
וּבְאוֹתוֹ נוֹשֵׂא... מַמְשִׁיכִים גַּם בַּשִּׂיחַ,
וְשׁוֹמְעִים מִכָּל פֶּה וּמִכָּל לָשׁוֹן :
שֶׁתְּהֵא הַשָּׁעָה הַזֹּאת, שְׁעַת רַחֲמִים וְעֵת רָצוֹן,
וְהַתּוֹרָה שֶׁקִּבַּלְנוּ בְּחַג הַשָּׁבוּעוֹת
הָפְכָה לְמִשְׁכָּן אֵצֶל הַרְבֶּה לְבָבוֹת.
אֱלֹקִים, יָדַעְתָּ בְּאֵיזֶה עַם אַתָּה בּוֹחֵר
יָדַעְתָּ שֶׁיֵּשׁ... עַם יִשְׂרָאֵל אַחֵר,
נָקַבְתָּ בִּשְׁמוֹ "עַם סְגֻלָּה"
כִּי יָדַעְתָּ זֹאת כְּבָר מִתְּחִילָה.
לִמַּדְתָּנוּ... שֶׁכְּדַאי שֶׁנָּבִין וְנֵדַע
שֶׁיּוֹצְאֵי דֹּפֶן יִהְיוּ תָּמִיד בָּעֵדָה,
וּכְדַאי שֶׁמִּן הַמְּצִיאוּת לֹא נִתְעַלֵּם
כִּי תָּמִיד נִהְיֶה... רַק כִּמְעַט עַם שָׁלֵם,
וְשֶׁיִּהְיוּ בּוֹדְדִים שֶׁיִּרְצוּ לְהַתְסִיס
אֲבָל הֵם יִתְיַבְּשׁוּ...כִּי אֵין בָּם עָסִיס,
וְגַם אִם יֵשׁ פְּרוֹבוֹקַצְיָה מְבִישָׁה
כִּבְיָכוֹל לְטוֹבַת "זְכֻיּוֹת הָאִשָּׁה",
הֲגַם שֶׁהִיא בְּטַלִּית עֲטוּפָה
הִיא לֹא תּוֹרִיד אֶת גָּדְלָהּ שֶׁל תְּקוּפָה,
כִּי בַּמְּקוֹמוֹת שֶׁתּוֹרָתְךָ נֶחְשְׁבָה לִפְסוּלָה
דַּוְקָא שָׁם מְבַקְּשִׁים לִשְׁמֹעַ קוֹלָה,
וְהָעָם שֶׁנָּע וְעָמַד מֵרָחוֹק
עָתִּיד לְבַקֵּשׁ תּוֹרָתְךָ, לִהְיוֹת לוֹ לְחוֹק,
כָּל צַעַד הוּא מַשְׁמָעוּתִי
גַּם אִם הוּא מְעַט אִטִּי,
הָעָם מְחַפֵּשׂ בְּתוֹךְ הַ פרד"ס
וְצוֹעֵק הוּא אֵלֶיךָ, אֶס. אוֹ. אֶס.
דוד אשל
וְגַם אִם קַיָּם בֵּית מִדְרָשׁ חִלּוֹנִי
לֹא נֹאמַר לוֹ : אַתָּה אוֹ אֲנִי,
כִּי הַכְּלָל הָאוֹמֵר : "שִׁבְעִים פָּנִים לַתּוֹרָה"
תּוֹפֵס בְּמָקוֹם שֶׁאֵין בּוֹ כְּפִירָה,
וְהָרוּחַ...גַּם אִם הִיא חֲדָשָׁה וְאַחֶרֶת
תִּתְקַבֵּל הִיא בַּתְּנַאי... שֶׁאֵינֶנָּה כּוֹפֶרֶת,
וּבְשִׂמְחָה אִתָּם נִתְפַּלֵּל
כָּךְ הָיוּ נוֹהֲגִים... ר' עֲקִיבָא וּבֵית הִלֵּל .
דּוֹר הַמִּדְבָּר נֶעֱלַם
בְּנִי עֲנָקִים הָיוּ כֻּלָּם,
הֵם הָעֵדִים לְקַבָּלַת הַתּוֹרָה
אֶל אָזְנֵיהֶם...בִּמְפֹרָשׁ נֶאֶמְרָה,
וְאוֹתָם עֲשֶׂרֶת דִּיבְּרָיָה...
זָכוּ לַהַפְרָיָה,
וְעַל אוֹתָם לוּחוֹת הַבְּרִית
לְיִשְׂרָאֵל צָמַח תַּפְרִיט,
לַחֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה
נוֹסְפוּ גַּם נַ"ךְ, מִשְׁנָה, גְּמָרָא,
דִּבְרֵי מִדְרָשׁ וַהֲלָכָה, דֶּרֶךְ אֶרֶץ וּמוּסָר
בְּכָל בַּיִת...יֵשׁ אוֹצָר,
וְכָל הַמִּכְלוֹל הוּא "תּוֹרָה מִסִּינַי"
וְהִיא עֲבוּרֵנוּ... דֶּרֶךְ וּתְוַאי.
רְאֵה אֶת עַם הַיְּהוּדִים
רְאֵה אֶת עַמְּךָ הַלּוֹמְדִים,
הַבֵּט מִשָּׁמַיִם אֲדוֹנִי הַשּׁוֹפֵט
הָאֵין הַדּוֹר הַזֶּה... דּוֹר לְמוֹפֵת ?
לְתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה יֵשׁ שִׂיא שֶׁל בִּקּוּשׁ
מֵעַם שְׂבַע סֵבֶל, נִסְיוֹנוֹת וּמִקּוּשׁ,
צוֹבְאִים עַל בָּתֵּי הַמִּדְרָשִׁ הַמּוֹנִים
יְלָדִים,גְּבָרִים, נְעָרוֹת, נָשִׁים וּזְקֵנִים .
אֱלֹקִים, רְאֵה אֶת בְּנוֹת וּבְנֵי הַתּוֹרָה
אֵין כָּל סָפֵק, הַגְּאֻלָּה...הִגִּיעָה תּוֹרָהּ,
אַשְׁרֵי הָעַיִן שֶׁזָּכְתָה כָּל זֹאת לִרְאוֹת
תשע"ג , חַג הַשָּׁבוּעוֹת.
נ.ב.
אֶת הַמֵּיְיל הַזֶּה, אַל נָא תִּמְחָק לְאַחַר שָׁבוּעוֹת
כְּדֵי שֶׁבַּשָּׁנִים הַבָּאוֹת...נַעֲשֶׂה הַשְׁוָואוֹת.